<h1>שאילתות פרשת בהעלותך שאילתא קכ"ה</h1>
<h2>דף לח:</h2>
אי נמי כהן אם לא עלה בעבודה מהו שיעלה במודים הלכתא מאי בריך שמיה דקב"ה דיהב לן אורייתא ומצוותא על ידי משה רבנא בריך הוא. כך תנו חכימיא במתניתא דילנא [מגילה כ"ד:] כהן שיש בו מומין לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר. א"ר יהושע בן לוי כל כהן שאינו נושא את כפיו עובר על מה שכתוב בתורה כה תברכו את בני ישראל ורב אמר חיישינן שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא. [סוטה ל"ט:] א"ר זעירא אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיפסוק אמן מפי הצבור ובשעה שהכהנים פורשין כפיהם צריכין לברך קודם שיברכו וכיצד מברכין [שם.] במודים בא"י אמ"ה אקב"ו לברך את עמו ישראל באהבה ובהודאה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל באהבה רצויה ואל יכשל בה כושל ועון מעתה ועד עולם וכי מהדרי אפייהו מציבורא מאי מברכין רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו כמה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל. א"ר יהושע בן לוי מניין שאפילו הקב"ה צריך לברכת כהנים שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. אמר רב אדא בר אהבה א"ר שמלאי בית הכנסת שכולה כהנים כולם פורשין את כפיהם ולמי מברכין א"ר זעירא לאחיהם שבשדות. ולענין שאילתא דשאילנא קדמיכון ת"ש דאמר רב כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה במודים בד"א שלא עקר רגליו בעבודה אבל אם עקר רגליו בעבודה ולא הספיק לעלות עד שאמר שליח צבור מודים עולה וכן הלכתא.
